פסק-דין בתיק תא"מ 20467-07-09

1. לפני תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעים באירוע תאונת דרכים.

2. התובעים טוענים כי בתאריך 29.12.08 בשעה 18:30 ברח' בן צבי בנתניה ובמזג אוויר גשום, התנגש רכב התובעים אשר היה נהוג בידי מר מישל רוזן בחלקו האחורי של רכב צד ג'. במועד התאונה ישב ליד הנהג התובע 1. בעקבות התאונה נגרמו לרכב התובעים נזקים קשים והוא הוכרז כאובדן כללי. התובעים פנו אל הנתבעת אשר ביטחה את הרכב בזמנים הרלבנטיים בדרישה לפצותם. הנתבעת סירבה לפצותם באמתלות שווא. עוד הם טוענים כי הנתבעת נטלה את הרכב כפי הנראה לצורך מכירת שרידיו אולם לא העבירה לתובעים את תמורת המכירה או את שווי שרידי הרכב, כך שהיא הותירה את התובעים קרחים מכאן ומכאן, קרי ללא פיצוי וללא רכב.

3. התובעים דורשים מהנתבעת לשלם להם את הנזק בהתאם לדוח השמאי על סך של 32,017 ש"ח. כן הם דורשים לפצותם בגין עגמת נפש, טרדה, אובדן זמן, טלפונים ונסיעות בסך 10,000 ש"ח. סכום התביעה הכולל הועמד על סך 42,017 ש"ח.

4. בכתב ההגנה טענה הנתבעת, כי יש לדחות על הסף את התביעה מאחר שמדובר בתאונה מבוימת וכן לאור כך שלא הוגשה תביעה בגין נזקי רכב צד ג'. בנסיבות אלה, טוענת הנתבעת כי אין היא חבה בתשלום פיצוי לתובעים וכי דין התביעה להידחות.

5. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. מטעם התובעים הוגשו תצהיריהם של גב' מיכל מסילתי הנהגת ברכב צד ג', אשר נטען כי נפגע מאחור על ידי רכב התובעים וכן של מר מישל רוזן, הנהג ברכב התובעים. כן הוגשו תצהירים של שני התובעים.

6. מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של  החוקר הפרטי מר עמיר מרגלית, אשר חקר את אירוע התאונה עבור הנתבעת. לתצהיר החוקר צורפו דו"ח החוקר שהוגש לנתבעת והעתק מההודעה  שנגבתה  מהתובע 2. בנוסף הגישה הנתבעת הקלטות ותמלילי שיחות שהתקיימו בין החוקר לבין הגורמים השונים עמם הוא יצר קשר לצורך ביצוע החקירה.

7. בדיונים שהתקיימו לפני נחקרו המצהירים על תצהיריהם בחקירה נגדית. בנוסף נחקר עובד הנתבעת מר פיני בן אבו אשר נתן תצהיר בתמיכה לכתב ההגנה. 

8. יש לציין כי תצהיר החוקר לרבות דו"ח החוקר והשיחות המוקלטות הוגשו לתיק בית המשפט רק לאחר תום פרשת התביעה. 

9. הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

דיון והכרעה

10. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר הראיות, שמעתי את העדויות ועיינתי בסיכומי הצדדים, החלטתי  לקבל את התביעה.

התובעים עמדו בנטל להוכיח כי אירוע התאונה התרחש

11. כבר בשלב זה אציין כי מהעדויות וחומר הראיות שהוצג לפני שוכנעתי כי אירוע התאונה התרחש כגרסת התובעים.

12. גב' מיכל מסילתי שנהגה ברכב צד ג' העידה בסעיף 2 לתצהירה כדלקמן: " בתאריך 29.12.2008 נסעתי בשד' בן צבי בנתניה עת בלמתי את רכבי בשל בעל חיים אשר קפץ לכביש. רכב מ.ר 93-532-29 לא שמר מרחק ופגע ברכבי מאחור". על גרסה זו היא חזרה גם בעדותה בחקירה נגדית (ראה פרוטוקול עמ' 10 ש' 16-17).

13. על התרחשות התאונה למדתי גם מעדותו של  מר מישל רוזן שנהג ברכב (ראה תצהירו ופרוטוקול הדיון בעמ' 18), מעדותו של התובע 1, אשר ישב ליד הנהג ברכב (ראה תצהירו ופרוטוקול הדיון בעמ' 24) ומעדותה של התובעת 2, אשר אישרה כי בסמוך לאחר התאונה יצר עמה התובע 1 קשר טלפוני וסיפר לה על כך (ראה עמ' 31 לפרוטוקול).

14. גם החוקר מטעם הנתבעת מר עמיר מרגלית אישר כי כל המעורבים בתאונה שהוא חקר אישרו את עצם קרות התאונה (ראה עמ' 40 לפרוטוקול עמ' 26 -28).

הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח כי אירוע התאונה מבוים

15. מהעדויות ששמעתי שוכנעתי כי בין גב' מיכל מסילתי, הנהגת ברכב צד ג' לבין התובעים ו/או מישל רוזן לא הייתה כל היכרות קודמת עובר לתאונה. בעניין זה נשאלו המעורבים ישירות בחקירה נגדית והם השיבו על כך בשלילה. (ראה לעניין זה עדותה של גב' מסילתי בעמ' 10 ש' 11-14  לפרוטוקול, עדותו של מישל רוזן בעמ' 19 ש' 27-28 . כן ראה עדותו של התובע 1 בעמ' 30 ש' 8-13 ועדותה של התובעת 2 בעמ' 31 ש' 4-5).

16. הנתבעת לא הציגה כל ראיה פוזיטיבית אשר ממנה ניתן היה ללמוד על היכרות קודמת בין התובעים ומר מישל רוזן לבין גב' מיכל מסילתי לפני התאונה.